פרעושים



מחזור חיים-

הפרעושים הם בעלי גלגול מלא, הכרת מחזור החיים של הפרעוש הכרחית לצורך הדברתו. רק הפרעושים הבוגרים הם טפילים מוצצי דם החיים על הפונדקאי. שלבי הביצה, הזחל והגולם חיים ומתפתחים בקרקע, בבתים, בין סיבי השטיחים וכד'. לכן יש לבצע בו זמנית, גם פעולות להדברת הפרעושים על גבי הפונדקאים וגם פעולות מניעה והדברה במקומות ההתפתחות של הדרגות הצעירות.

התפתחות הפרעוש-

משך ההתפתחות של הפרעוש אינו קבוע ותלוי בתזונה ובתנאי הסביבה, בעיקר בטמפרטורה ובלחות. בקיץ בתנאים מיטביים ההתפתחות מהביצה ועד הגחת הבוגר נעה בין 18 ל- 32 יום, ואילו בחורף היא יכולה להימשך חודשים רבים. נקבת הפרעוש מסוגלת להטיל מאות ביצים במשך חייה, בהתאם לאפשרותה לעקוץ ולמצוץ דם. ההטלה מתבצעת בין שערות הפרוה של הפונדקאי, 3-18 ביצים בכל תטולה. כיוון שהביצים אינן דביקות, הן נושרות לקרקע, בדרך כלל במקום בו רובץ הפונדקאי. הביצים קטנות ובהירות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת.

זחלים-

צבעו לבן והוא חסר רגליים. הזחלים מסתתרים במקומות חשוכים כמו בין שטיחים ומקומות המרבץ של חיות הבית, טמפרטורה אופטימלית 18-27 מעלות. גופם מכוסה זיפים ארוכים בהם נאחז בדרך כלל אבק שיוצר הסוואה, גורמות לכך שקשה מאוד לאתר אותם אפילו בחיפוש מדוקדק לבדיקת נגיעות. הדברה תתמקד בזחלים ובגלמים מכוון שכמותם היא הגדולה יותר. להתפתחות הזחלים דרושה לחות וטמפרטורה גבוהה. הזחלים ניזונים מחומר אורגני (קשקשי עור, שערות וכו..) ומשאריות דם שמפרישים הבוגרים. הזחל מתפתח ב3 שלבי זחל שנמשכים כ-15 ימים.

גולם-

הזחל בסוף הדרגה השלישית טווה פקעת לבנה שבתוכו מתגלם, שלב זה נמשך כשבוע. הגולם שנמצא בסביבה רדומה בגלל מזג אוויר או חוסר מזון (דם) יכול להיות רדום עד להשתפרות התנאים, לכן שנכנסים למחסן נטוש פתאום מרגישים עקיצות מכוון שהגלמים מרגישים שיש תנועה בסביבה והם יוצאים מהגלמים ומתחילים לעקוץ. יכולת זו מקנה לפרעושים שרידות גבוהה ומקשה מאד על הדברתם. 

פרעושים בוגרים-

צבעם אדום חלודה, אורכם 1.5-3 מ"מ, הרגליים מפותחות מאד ומותאמת לקפיצה, פחוסים בצדדיהם, וחסרי כנפיים.  ואינם נמעכים בקלות. גופם נראה כחטיבה אחת כאשר הבטן גדולה. בראש נמצאים גפי פה דוקרות מוצצות, גם הזכר וגם הנקבה זקוקים לדם כדי להתקיים, זהו מקור המזון שלהם. טרם מציצת הדם מפריש הפרעוש חומר נוגד קרישה וחומר מאלחש. פרעוש החולדה יכול להעביר גם גורמי מחלה. בוגר שלא ניזון יכול להחזיק מעמד גם 4 חודשים ובמידה והוא ניזון יכול לחיות גם יותר משנה. הפרעושים אינם מוגבלים לפונדקאי אחד ויכולים לעבור בקלות מפונדקאי אחד לאחר ולבלות זמן רב בסביבה. הפרעושים רגישים מאוד לטמפרטורת גופו של הפונדקאי. הם עוזבים פונדקאים מתים שהתקררו וכן פונדקאים חיים שחום גופם עלה. הפרשות הפרעוש המכילות דם קרוש לא מעוכל, נראות כגרגרים שחורים קטנטנים בין שערות הפונדקאי. קשה לראות את הפרעושים עצמם על החיה שכן הם חמקנים מאד, ועל נוכחותם מעידים קרישי הדם הזעירים. רבים נוטים לטעות ולחשוב שקרישי דם אלה הם ביצי הפרעוש.

הנזק שפרעושים גורמים-

עקיצה - עקיצות הפרעושים עלולות לגרד ימים אחדים ולגרום בעיקר בכלבים דלקת עור אלרגית המתבטאת בגרדת קשה, התקרחות והתעבות העור.

אנמיה בבעלי חיים- עלולה להתפתח בעקבות נגיעות מסיבית של פרעושים, שבמקרים קיצוניים בעיקר אצל גורים או בעלי חיים מבוגרים או חולים עלולה להסתיים במוות.

העברת טפילים - תולעת הסרט (שרשור) Caninum Dipylidium החיה במעי כלבים וחתולים ולעתים נדירות גם במעי האדם, מועברת לאחר בליעת פרעוש נגוע. הפרעושים הם פונדקאי ביניים הכרחי (וקטור אובליגטורי) לתולעת והם הכרחיים להעברתה. זחל הפרעוש נדבק לאחר בליעת ביצי התולעת המצויות בצואת החיה הנגועה.

העברת מחלות זיהומיות - פרעוש עוקץ ומוצץ את דמם של כמה פונדקאים מאותו מין או ממינים שונים במשך ימי חייו, ולכן הוא גורם חשוב בהעברת מחלות זיהומיות. עם הדם נמצצים גם גורמי מחלה כחיידקים, נגיפים וטפילי דם ובעקיצה הבאה הם מועברים לפונדקאי הבא.

מחלת טיפוס הבהרות(מוריני)- מחלה זו מועברת מחולדה לחולדה ולעתים מחולדה לאדם באמצעות פרעושים. גורם המחלה לא מועבר לאדם באמצעות העקיצה עצמה אלא מופרש עם צואת הפרעוש, והאדם, המשפשף את מקום העקיצה, מחדיר את הצואה הנגועה לפצעים זעירים בעורו. גם מעיכת פרעוש נגוע על העור עשויה לגרום להדבקה במחלה. המחלה לא קטלנית בדרך כלל, אך נמשכת חודשים רבים כשהיא מלווה בחום שעולה ויורד לסירוגין. כיום נרשמים בארץ מספר מקרים בשנה.

מחלת דבר- מחלה המכונה, המוות השחור, גרמה למוות של מיליוני אנשים באירופה במאה ה18. היא במקורה מחלה של חולדות המועברת באמצעות עקיצת פרעושים, בעיקר פרעוש הדבר, מחולדה לחולדה ומחולדה לאדם. בתולדות האנושות ידועות מגיפות דבר, אשר גרמו למוות של מיליוני בני אדם. כיום, עם התפתחות הרפואה ואמצעי ההדברה, המחלה אינה נפוצה.

Ipm-

איתור וניטור הפרעושים יהיה ע"י טאטוא הרצפה באזור הנגוע ואיתור הבוגרים, גירוד אגרסיבי של חיית המחמד, עקיצות באזור הרגליים ופיזור קרח יבש בתוך צלחת עם מדבקת דבק.

מניעה - יש למנוע כניסת כלבים וחתולים משוטטים לחצר. יש לטפל בחיות המחמד אצל וטרינר ונשתמש בחומרים נגד פרעושים ונרסס על רגלי הכלב לפני היציאה לטיול(ריסוס, איבוק, טפטוף, חפיפה והטבלה), שימוש בקולרים דוחי פרעושים.

גירוף ואיסוף של הקרקע בחצר במקום הנגוע.

ניתן לנסות למנוע התפתחות ע"י הרטבת יתר של הקרקע בחצר.


לפני ביצוע ההדברה יש להכניס את כול הסדינים, הציפות, שמיכות לכביסה מעל 60 מעלות, כול חרק מעל 60 מעלות לא שורד. לשאוב את הבית עם שואב אבק חזק במיוחד ספות, מזרונים את השקית יש לשים בתוך שקית זבל נוספת ולזרוק לאשפה. לאחר מכן נשתמש בקיטורית , מכשיר המחטא בעזרת אדים חמים מקומות שלא ניתן לשטוף- מזרונים,ספות,בדי ריפוד. מאחר והפרעושים בעלי גלגול מלא, יש בהתפתחות החרק את שלב הגולם החסין בפני חומרי הדברה. פרט זה חשוב בעת ביצוע הדברה ויש לשלב פירטרואידים מיקרוקפסולרי + IGR כנגד הדרגות הצעירות. נרסס את כול שטח הרצפה, הריפודים, שטיחים, ובכול המקומות שבהם נוהגים לרבוץ עם פירטרואידים + IGR. (בקיץ נרטיב את שטח החצר לפני הריסוס, כדי שהאדמה תהיה רכה והריסוס יוכל לחדור לפחות מילימטר מתחת לאדמה, למקומות שבהם מתחבאים הפרעושים.יש גם לדאוג לניקיון ואיסוף העלים. את הריסוס נבצע מהכניסה למבנה מכיוון שאם נתחיל את הריסוס מסוף המבנה הפרעושים יקפצו ויעקצו אותנו, ולכן נרסס מהכניסה למבנה כמה מטרים לאחר מכן נתקדם למקום שבו ריססנו ונמשיך בצורה הזאת. (מומלץ לפנות רהיטים ושטיחים על מנת לכסות יותר שטחי ריסוס).

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.