זבובי הבית


מי הם זבובי הבית-

 זבוב הבית נמצא בכל מקום בו קיימים בני אדם. הזבובים הבוגרים נכנסים לבתים, נוחתים על בני האדם ועל בעלי החיים ובכך גורמים מטרדים קשים. הם מוסיפים נטל כבד לחיי היום יום, מפריעים לשמור על רמת היגיינה סבירה במטבחים, מפעלים, ומסעדות, ופוגעים בתיירות. הם אוכלים לסירוגין על צואה ועל מוצרי מזון המיועדים לאדם, ולכן עלולים להעביר מחלות מעיים. מחקרים גילו עלייה במקרי מחלות המעיים במצבים של נגיעות גבוהה של זבוב הבית. זבובי הבית בעלי גלגול מלא, משך מחזור החיים מביצה לבוגר נמשך כשבוע בתנאים אופטימליים.

ביצים - הנקבה מטילה כ-100 ביצים בערמות זבל וצואת בעלי חיים.

זחלים- בעלי 3 דרגות זחל, צבע כרם. הרימות בורחות מאור ומתפתחים וניזונים במצע של חומר אורגני עם לחות של 40%-75%. בערמות זבל יבשות או רטובות יותר הרימות לא יתפתחו. טיפול במקורות הדגירה ימנע התפתחות של רימות. איתור וזיהוי אפשרי רק ע"י הסרת השכבה העליונה, לכן כל חומר הדברה חייב להיות מוחדר לשכבה בה נמצאות הרימות. הרימות בשלב טרום גולם כבר אינן ניזונות והן נעות לעבר השכבה העליונה ששם תתגלמנה.

גלמים- הגלמים נראים כצורת חבית קטנה בצבע חום כהה ולעיתים קשה לזהות אותם בגלל הצבע. הגלמים עטופים במעפה קוטיקולרי קשה ובלתי חדירה לחומרי הדברה, לכן הדברה כימית חייבת להתבצע עם גילוי הדגירה.  

הבוגרים- הזבובים הבוגרים אורכם 6-7 מ"מ, פעילים ביום ובלילות מחפשים מחסה במקומות מוצלים וקרירים על קירות. הם מפסיקים פעילות בטמפרטורה הנמוכה מ16 מעלות צלזיוס ובטמפרטורה מעל 35 מעלות צלזיוס, הם הזבוב הבוגר בעלי רגלי טעימה, המשמעות לטעימה של המזון היא תברואתית בכך שהוא מפריש על המזון לפני האכילה. הבוגרים ניזונים מצוף, דבש, פרות, סוכרים וחומר אורגני. טמפרטורה המיטבית להתפתחות זבובי הבית 25-35 מעלות. אורך חייהם כחודש,

הנזקים לאדם-

מחלות- מחלות זיהומיות בעור. מחלות מעיים- כולרה, שלשול, סלמונלה ושיגלה. מחלות עיניים- טרכומה.

Ipm-

ניטור רימות/גלמים/בוגרים יהיו במקורות זבל, צואת בעלי חיים, פגרים, זבלים ברפתות,דירים,אורוות ופינות חי, בריכות חמצון בהם נוצרת ביצה בקצוות, בורות רקב לסילוק פגרים.

מניעה- בשטח פתוח- היגיינה, יש למנוע ערמות אשפה פזורים במכלים ולשטוף פחי אשפה אחת לשבוע ולדאוג לאי הצטברות רקבובית בתחתית של פחי אשפה. לפנות אשפה בתדירות גבוהה ולטמון אותה באופן תקין. יש לדאוג שערמות הזבל יהיו ב40% לחות ומטה או 75% לחות ומעלה זאת ניתן לעשות או ע"י ייבוש ערמות הזבל במזבלה ע"י הנחת יריעה בצבע שחור או הרטבה של הערמה מה שיגרום ללחות יתר. הפחי אשפה שימוש ברגליות שהפחי זבל יישארו סגורים.יש למנוע השארת צואת בעלי חיים ברחובות או לולים ועוד.

לדשן גינות/שדות חקלאים בזבל מטופל ובאופן שלא מאפשר התרבות זבובים.

לבצע קומפוסציה תקינה ( או טיפול אחר שמבטיח אי התרבות זבובים) לכול זבל שנועד לדישון.

בתוך הלולים ניתן לצמצם את רמת הדגירה בפעולות הבאות:

הרטבה של הלשלשת, כיסוי הלשלשת בחומרים מיבשים, פינוי הלשלשת מהלולים.

מניעה בבית- התקנת רשתות, כילות לתינוקות, הפעלת מזגנים ומאווררים, דוחי חרקים, לשמור על תנאי סניטציה טובים והיגיינה.

הדברה- תתמקד ברימות ובגלמים שם הכמות הגדולה יותר. נחדיר פירטרואידים לתוך ערמות הזבל בלחץ חזק + IGR מווסת גדילת חרקים.

לכידה במלכודות פיתיון(קונוס).

מלכודות דבק עם פיתיון. ריסוס בפירטרואידים מיקרוקפסולרים במקומות בהם הזבובים נוהגים לנוח. ערפול, רק באישור המפקח המחוזי של המשרד להגנת הסביבה, לא נבצע ערפול בשכונות מגורים.

בבתי מגורים- נשתמש בחרקנים, קטלנים, מלכודת דבק צהובה, ריסוס חומרים מאושרים על החלונות(אנטיפליי).



  • 04/02/2018
  • 04/02/2018
  • 04/04/2018

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.