יש לי סימן שהאביב כבר כאן


יש לי סימן שהאביב כבר כאן



המלקוש מאחורינו. המצות כבר כאן, והחום לא מאחר להביא איתו את סימניו: הנמלים, התיקנים ולא רק, קמים משנת החורף ומגיעים היישר אל ביתנו ולמרחב הפרטי שלנו.

הם ואחרים מסמנים לנו את בוא האביב ומשאירים שאריות שהיינו שמחים להיפטר מהם.
גם לאוהבי בעלי חיים כמונו, זה הקו האדום לנו לילדינו ואפילו לחיות המחמד שבבתינו ולא ניתן לחצות אותו כאשר מדובר בבריאותנו.

הסודות של התיקן (עוד רגע קצר "איכסה ג'וק" יהפוך להיות "REAL COOL") מושכים את תשומת לבם של זואולוגים רבים בעולם.

אולי תופתעו לגלות כי בקצה האחורי של גוף החיה הקטנה הזאת, מה שנוהגים לכנות "ישבן", קיימים אברי חישה אשר מחוברים לסיבי עצב גדולים ואלה מקנים לו "רפלקס בריחה" בין המהירים ביותר בעולם החי. כל גורם חיצוני (תנודות, צלילים וכדומה ולא כמו מכשירי אולטרסאונד המתיימרים להרחיקם - אלה המצאה גמורה) מעורר אצל התיקן תגובה במהירות עצומה, אשר גבוהה אפילו יותר ממהירות העברת המידע בסיב העצב האנושי. מפתיע לגלות, שאם שמים לב לנתונים הטכניים (מהירות ריצתם עד כ5 קמ"ש) מגלים שלאדם סיכוי נמוך אף להבחין בתיקן אמריקני שנמצא באזור ואפילו נמוך יותר כאשר מנסים לתפוס אותו, הוא נסוג עד למקום מבטח – מקום חשוך.

וכאשר אתם מצליחים לראות אותם, אלה בד"כ זקני העם או תיקנים פגועים או מורעלים.

מבהיל? אז איפה כולם מתחבאים? הם מגיעים היישר מהביובים אל מקומות לחים חשוכים ומעופשים.

ג'וקים מגיעים כאשר יש פתחים וסדקים דרך הקירות, דרך מערכת הביוב או צינורות תקשורת.

בזמן שג'וקים כבר נמצאים בבית, מקור התרבותם מגיע מתנאי סניטציה נמוכים, מקורות מזון ומים ושאריות של אוכל וכאשר לא מחליפים את שקיות האשפה לעתים קרובות.


חוקרים מאוניברסיטת ברקלי על תכונות התיקן ועל ההמצאה המעניינת: